פרומה הופכת לעיתונאית חוקרת בעיתון של בן יהודה ומבלי לשים לב היא מתאהבת בשפה העברית. תקציר רשמי: צעירה יהודייה מגיעה עם משפחתה לירושלים החשוכה, שם תוכניותיה לברוח חזרה לאהובה ברוסיה מתעכבות כשהיא מתחילה לעבוד בעיתונו של אליעזר בן יהודה. במרכז עלילת הסדרה נמצאת משפחת ציפיס האמידה – ההורים אריה וחיה ושלוש בנותיהם: סוניה, פרומה ואיטה. השנה היא 1885, אריה, האב של המשפחה נמצא כבר שנתיים בירושלים, אבל אישתו חיה ושלוש בנותיהם הגיעו רק לפני חודשיים ממוהילב לירושלים הקנאית של סוף המאה ה-19 בעקבות חזון חובבי ציון של אבי המשפחה. בתחילה רצה בן יהודה לקרוא לעיתון "האור" אבל הוא לא הצליח לקבל רישיון לשם זה. השם "הצבי" נלקח משמו של בעל הרישיון להוצאת העיתון, הרב יצחק הירשנזון. במסגרת ניסיונו של בן יהודה לשנות את שם העיתון יצא כתב העת מאוקטובר בשם "האור" ומעליו נכתב "הוספה להצבי". בסוף נובמבר 1893 נעצר בן-יהודה לחקירה בעקבות מאמר שנכתב בעיתון. לאחר שהשלטונות זיהו את המעשה חזר שם כתב העת לשם "הצבי" ובו הופיע ממאי 1893 ועד אפריל 1901, מועד בו נסגר זמנית. פרומה בת ה-19, אידיאליסטית רוסייה שרואה במלחמות הפרולטריון את עתידה, מתכננת לחזור בחשאי לפימה, אהובה המהפכן הקומוניסט באודסה, ובינתיים עובדת בעיתון "הצבי" של הבלשן ומחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה. בעבודתה נחשפת פרומה לסיפורים על לינץ' אכזרי כנגד נערות יהודיות צעירות במטרה "לחנכן", שבקהילה היהודית יעשו הכול כדי שלא יפורסמו בעיתון. פרומה הופכת לעיתונאית חוקרת בעיתון של בן יהודה ומבלי לשים לב מתאהבת בשפה העברית. גם הראי"ה קוק העיד שלאחר חקירה ובדיקה עמוקה שניהל העלה שכך היה ומחה על ההאשמה שרבני ירושלים "מסרו" את בן יהודה. בעיתון לחם בן יהודה נגד כספי החלוקה, פעל למען עבודת האדמה והיישוב החדש, ופרסם את מילותיו החדשות. השלטונות הטורקיים האשימו את העיתון בהטפה למרד, בעקבות זאת נסגר העיתון, ובמשך כמה שנים ראה אור בשם עיתון "השקפה". בסופו של דבר, בעזרתו של הברון רוטשילד הצליח בן יהודה לאשר את הוצאתו מחדש. כאשר יצא הגיליון היומי הראשון של העיתון, בשנת 1908, הופיעו בו בין היתר מאמרים משל יהושע ברזילי, ארתור רופין וא"ד גורדון. "האור" החל להופיע בארבעה עמודים קטנים. אליעזר בן-יהודה היה כותב את מאמרו הראשי של העיתון וחמדה בן-יהודה הייתה כותבת בעיקר על ענייני אופנה; איתמר בן-אב"י כתב מאמרים על מדיניות חוץ, את החדשות המקומיות וידיעות כלליות שהועתקו מתוך עיתונים מצריים. יהושע ברזילי היה כותב מאמר אחד לשבוע ודוד יודילוביץ פרסם מדי פעם מסות בלשניות ורשמי-מסע; מנשה מאירוביץ כתב מדי פעם, תחת השם "מזקני היישוב", על חיי האיכרים ועל בעיותיו של הפועל העברי; יהודה גרזובסקי פרסם בהמשכים את תרגום הסיפור "עולם הפוך" מאת ז'ול ורן; יוסף ממן כתב מדור מיוחד על ענייני הערבים. מדי פעם השתתפו גם כותבים אורחים, כגון: מרדכי אזרחי, אברהם אלמליח, ישעיהו קרניאל וקדיש יהודה סילמן. כמו כן, נעשה שימוש בידיעות שסיפקה בחינם סוכנות ידיעות גרמנית. רוב הסדרה צולמה בעכו, זכרון יעקב ורמלה. הסצנה בתחילת הסדרה, שבה משפחת ציפיס חוזרת מהצלם הביתה וצועדת לאורך חומות צולמה בחפיר של חומות עכו. הסצנות שבהן פרומה חוזרת מבית הדפוס ופוגשת את גאלינה או את אמה, צולמו ליד הכניסה ל"מתנ"ס החדש של עכו העתיקה" ברחוב פורצי המבצר בעכו העתיקה. הסצנה שבה בן אליעזר מוסר מכתבים לכרכרת דואר האוסטרו-הונגרי צולמה בחצר מנזר בית ג'מאל.
הצבי 2024 פרק 1 לצפייה ישירה
הצבי פרק 1 לצפייה ישירה, הצבי פרק 1 להורדה, הצבי פרק 1 שידור חי, הצבי פרק 1 שידור ישיר, הצבי עונה 1 פרק 1 לצפייה ישירה או להורדה, הצבי עונה 1 פרק 1 שידור חי ישיר – הפרק המלא באיכות FULL HD 1080p ובחינם, הדלפה בלעדית. תקציר הסדרה: הצבי היא סדרת טלוויזיה ישראלית מסוגת דרמה. את הסדרה יצרה וביימה קרן מרגלית וחברת קומא סטודיוס. בדמויות הראשית משחקים סוזאנה פפיאן, גאלה קוגן, אור בן מלך, נטע רוט ולב לוין. הפקת העונה החלה בשנת 2023 והיא משודרת החל מ-5 במרץ 2024 בכאן 11. תקציר העלילה: במרכז עלילת הצבי נמצאת משפחת ציפיס האמידה – ההורים אריה וחיה ושלוש בנותיהם: סוניה, פרומה ואיטה. המשפחה מגיעה לירושלים הקנאית והחשוכה בסוף המאה ה-19 בעקבות חזון חובבי ציון של אב המשפחה. פרומה בת ה-19, אידאליסטית רוסייה שרואה במלחמות הפרולטריון את עתידה, מתכננת לחזור בחשאי לפימה, אהובה המהפכן באודסה, ובינתיים עובדת בעיתון “הצבי” של אליעזר בן-יהודה. בעבודתה נחשפת פרומה לסיפורים על לינץ׳ אכזרי כנגד נערות יהודיות צעירות במטרה ״לחנך״ אותן, סיפורים שבקהילה יעשו הכול כדי שלא יפורסמו בעיתון. ובסופה הוחלט להעמידו לדין על הסתה למרד. ישנו ויכוח על סיבת המאסר. היו שטענו שכמה מאנשי היישוב הישן, שאותם בן־יהודה הרבה לתקוף בעיתוניו, השתמשו במאמר נגדו ולאחר הסכמת כמה מרבני ירושלים ניסחו מכתב לשלטון העות'מאני שבו טענו שהמאמר הוא קריאה למרד, ואף הפיצו שמועה על המרד הקרב בקרב ערביי ירושלים. מנגד, רבים מאנשי היישוב הישן בירושלים, טענו שמדובר בעלילת שקר והצנזורה העות'מאנית, אשר פעלה באופן מסיבי אז בירושלים, שמה לב בעצמה למאמר, ואילו הרבנים והממונים רק פעלו להסרת הסכנה מעל היישוב ולהצלת בן־יהודה עצמו שבזכות שתדלנותם ניצל "מעונש חמור".